עלילות האלוורה בערבה

כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.

כיצד מצליחים היבולים החקלאיים, שאחוזים ניכרים מהם מיועדים לייצוא כמובחרים שבפירות ובירקות ארצנו, לגדול על האדמה המדברית שאינה מיועדת כלל לגידולים חקלאיים?

מושב עין יהב, שהוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1959, היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - תמרים. בשנים האחרונות נפתח המושב גם לטובת התיירים והמבקרים המגיעים לאזור.

מטרת הביקור שלי במושב היתה להתוודע לצמח האלוורה, שבאופן מפתיע גדל כאן כענף חקלאי לכל דבר ועניין. את פניי קיבלה מנהלת מטע האלוורה, שולה שחם, אישה נעימה ובעלת ידע רב, אחת מהשותפות להקמת היישוב ופיתוחו.

שולה, המדריכה את הקבוצות המגיעות לעין יהב, ממליצה למבקרים במקום לכתת רגליהם (או רכביהם) ולבקר בחלקיו השונים של היישוב. "הסיורים הללו מספרים את סיפור ההתיישבות החלוצית בלב הערבה, חושפים חקלאות מתוחכמת ומעניינת וכמובן שנותנים תצפית המשקיפה על גבולות השלום החדשים עם ירדן", היא מספרת.

  »  


חדשות תיירות
מזג אויר



צור קשר


QR Code
קוד זה מיועד לקריאה באמצעות טלפון נייד המצוייד במצלמה.

לפרטים נוספים:
www.QRCode.co.il

חדשות תיירות