חדשות תיירות

המסע לפטרה

במשך שנים נהגתי, ועדיין הנני נוהג להדריך קבוצות מטיילים ברחבי הארץ. אחד היעדים הפופולאריים ביותר הוא כמובן אילת. העיר הדרומית מגלמת נופי מדבר מרהיבים, תצורות גיאולוגיות מיוחדות הנמצאות בסביבתה הקרובה, חופי ים שקטים וים עמוק וצלול, שמש נצחית וכמובן, הרבה אווירה של ריחוק ושל חופש.

לאילת הייתי נוהג לנסוע בכמה דרכים, ואולם הדרך המקובלת, בעיקר כאשר אנשי הקבוצה שלך "רוצים כבר להגיע למלון" היא דרך הערבה, כביש מספר 90. ואין נסיעה ללא הסברים, על מראות דרך, על חוויות דרך ושאר סיפורים, ובמיוחד לאורך כביש הערבה, הארוך, המייגע והמונוטוני משהו. ובכן, נהגתי לספר על תצורות גיאולוגיות המופיעות לאורך הדרך, על השבר הסורי האפריקני שפעילותו יצרה את עמק הערבה, על תכנית "תעלת הימים" ששוב ושוב נגנזת במגרות משרדי הממשלה, על התיישבות לאורך עמק הערבה, על הקיבוצים והמושבים, על תרבויות קדומות שנציגיהן עברו כאן והותירו את רישומם ואת שרידיהם, על נחושת ועוד.

לעמק הערבה היינו מגיעים על פי רוב דרך דימונה. בדרכנו, תמיד עברנו על פני התנחלויות של שבטים בדואים, על פני נופי מדבר, ועל פני שרידי ערים נבטיות. במקרה זה, נהגנו לחלוף על פני ממשית, אחת מן הערים הנבטיות הגדולות ששגשגו בנגב לפני כאלף וחמש מאות שנה ומעלה. הייתי אז מכביר בסיפורים ותיאורים אודות הנבטים, בני עם ערבי שהגיעו אל הנגב ממדבריות ערב, ובעיקר מקדמת עדן. לאורך דרכי הנגב, וגם לאורך הדרך עליה עובר תוואי הכביש היורד מדימונה לצומת הערבה, נהגו הנבטים להוביל אורחות סחר גדולות, עמוסות לעייפה במור ובלבונה, במשי, בתבלינים, בבדים יקרים ועוד, בדרכם אל נמל עזה, על מנת לשווקם אל שווקי רומי ויוון העתיקות.

צור קשר

QR Code
קוד זה מיועד לקריאה באמצעות טלפון נייד המצוייד במצלמה.

לפרטים נוספים:
www.QRCode.co.il