ציונות אקסטרים: לעלות ממקסיקו לישראל בסירת מפרש
בילדותה חלמה גליה מוס להיות ספורטאית אולימפית. אמנם בגיל 19, אחרי 14 שנים בהתעמלות, היא ויתרה על הקריירה הספורטיבית ונסעה ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון בבוסטון. אולם החיידק התחרותי לא הרפה ממנה, וכשאחותה התאומה אלין גילתה לה את עולם השיט, היא התמכרה.
היא החלה לשוט בכל הזדמנות ובכל מזג אוויר. התחננה להתנדב, להעביר משלוחים, קראה ביוגרפיות של שייטים, ובהדרגה החלה להעז לחלום על שבירת שיאים בתחום. בשנת 2006, אחרי שבע שנות הכנה, היא שברה שיא עולמי כשהפכה לאשה הלטינו-אמריקאית הראשונה שחצתה לבדה בכלי מפרש את האוקיינוס האטלנטי - מספרד לארץ הולדתה מקסיקו. כעת היא מתאמנת לקראת שבירת שיא נוסף, הפעם עם זווית ציונית - הפלגת סולו ממקסיקו לישראל, מסע באורך 11,850 קילומטרים, שהיא מתכננת לצלוח ב-65 ימים.
"אני יודעת איך לנווט בסערה, חייבים לשים מינימום מפרשים, לקבע הכל ולעבוד כל הזמן", סיפרה מוס, בת 35, ל"הארץ" ממקום מושבה הנוכחי בניו מקסיקו. "לקחתי קורס עזרה ראשונה שלימד אותי איך לטפל בעצמי בכל מצב. פיראטים אני מקווה שלא יהיו, וכשאכנס לים התיכון, אזהר כל הזמן ומקווה שלא אתקל בהם. באשר לבדידות, כבר הייתי לגמרי לבד בשיט האחרון שלי, אז אני יודעת איך להיות עם עצמי".
כשהתכוננה להפלגה הקודמת, במשך שנתיים נענו בשלילה רוב פניותיה לנותני חסות. הפעם, אחרי שהפכה לידוענית וגיבורה בארצה, זה היה קל יותר. כשהחליטה שהפעם היא גם תעשה עלייה ותשתקע בישראל, גם המחלקה לעלייה של הסוכנות היהודית הצטרפה לחגיגה - יו"ר הארגון נתן שרנסקי אמור להיות בין אלה שיפגשו אותה בנמל הרצליה עם הגעתה.
"בגיל 10 ביקרתי את קרובי משפחתי בישראל והתאהבתי בה. התחנכתי בבית ספר יהודי ושם דיברו על האפשרות לעלות לישראל", היא סיפרה. "בגיל 18 ביליתי שנה בישראל, בקיבוץ, והתנדבתי במשך שלושה חודשים בצה"ל. עזבתי את ישראל בגלל החוק שלא מאפשר לך להתאמן לבד בסירת שיט, והחלום שלי היה לחצות לבד את האוקיינוס. אז נסעתי לספרד להתאמן שם, ומשם עשיתי את השיט למקסיקו, כי שם נולדתי ומאז שהייתי ילדה, רציתי להעניק שיא למקסיקו. הפעם, אני רוצה להעניק את השיא החדש גם לישראל, כי אני מרגישה גם מקסיקאית וגם ישראלית".
לקראת ההפלגה, המתוכננת ל-12 באוקטובר, עשתה מוס גיחה לישראל לצורך קבלת רישיון שיט ישראלי. מעבר לאימונים בשיט, היא רצה, שוחה, עושה יוגה, ומחזיקה ברישיון תעופה אזרחי. עם כל אהבתה לאוקיינוס ולישראל, מוס לא מנסה לזלזל בקשיי המסע.
היא זוכרת כמה מתישה ושוחקת היא ההפלגה לבד בים לתקופה כה ממושכת, ללא עצירה בנמלים בדרך. היא מספרת כי בהיעדר מכ"ם בסירתה, היא יכולה להרשות לעצמה לישון רק 20 דקות ברציפות, כדי לא לאבד מהירות ולא להתנגש בשום דבר. במסעה הקודם היא אמנם תקשרה עם העולם וגם עדכנה את הבלוג פעמיים ביום, אבל לאחותה התאומה אלין היא התקשרה בטלפון הלווייני רק בימים האחרונים, כשעמדה להישבר כי הרוח פתאום נעלמה.
תיירות חדשות 2007 | תיירות חדשות 2008 | תיירות חדשות 2009 | תיירות חדשות 2010 | תיירות חדשות 2011 | תיירות חדשות 2012
יולי 2007 | אוגוסט 2007 | ספטמבר 2007 | אוקטובר 2007 | נובמבר 2007 | דצמבר 2007
ינואר 2008 | פברואר 2008 | מרץ 2008 | אפריל 2008 | מאי 2008 | יוני 2008 | יולי 2008 | אוגוסט 2008 | ספטמבר 2008 | אוקטובר 2008 | נובמבר 2008 | דצמבר 2008
ינואר 2009 | פברואר 2009 | מרץ 2009 | אפריל 2009 | מאי 2009 | יוני 2009 | יולי 2009 | אוגוסט 2009 | ספטמבר 2009 | אוקטובר 2009 | נובמבר 2009 | דצמבר 2009
ינואר 2010 | פברואר 2010 | מרץ 2010 | אפריל 2010 | מאי 2010 | יוני 2010 | יולי 2010 | אוגוסט 2010 | ספטמבר 2010 | אוקטובר 2010 | נובמבר 2010 | דצמבר 2010
ינואר 2011 | פברואר 2011 | מרץ 2011 | אפריל 2011 | מאי 2011 | יוני 2011 | יולי 2011 | אוגוסט 2011 | ספטמבר 2011 | אוקטובר 2011 | נובמבר 2011 | דצמבר 2011
