בדיקת "כלכליסט": מצב השמיים שנה לאחר פתיחתן לכל חברות התעופה
ישראלים רבים כבר גילו בחודשים האחרונים כי לכמה מהיעדים המבוקשים ביותר בחו"ל, בהם ניו יורק, לונדון ופריז, אפשר להגיע לא רק עם חברת אל על ועם עוד חברה זרה אחת המציעות טיסות סדירות. לפתע נפתחו בקווים אלה שלל אפשרויות חדשות, ולא מעט חברות מתחרות על הנוסע הפוטנציאלי.

אמנם הישראלי עדיין רחוק ממספר האפשרויות העומדות בפני כל אירופי או אמריקאי, אבל הסכר נפרץ. אם להאמין למשרד התחבורה, הטפטוף יהפוך בחודשים ובשנים הקרובות למבול של אפשרויות, הכל במסגרת מה שהוא מכונה "מדיניות השמים הפתוחים".

באפריל 2007 הגישה ועדה שבחנה את הנושא, בראשות מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן, את המלצותיה. המסקנה העיקרית היתה שהשמים צריכים להיפתח, ובצדה ניתנו כמה המלצות לסיוע בקידום התהליך. שנה לאחר הגשת ההמלצות, "כלכליסט" בודק אילו מהן יושמו.

ההמלצה: לפתוח את השמים לחברות התעופה בתוכנית מדורגת ומבוקרת.

בפועל: במהלך השנה שעברה ובארבעת החודשים הראשונים של 2008 החלו עוד שבע חברות תעופה להפעיל טיסות סדירות לנתב"ג, ובמשרד התחבורה מבטיחים שעד סוף השנה יהיו עוד ארבע חברות. מאוקטובר 2006 ועד אפריל 2008 הוגדל מספר המובילים הנקובים בהסכמי תעופה בילטרליים עם שמונה מדינות, בהן ספרד, בריטניה, צרפת ורוסיה.

"אמרתי שעד שנגיע לשלב שבו כולם יהיו נגד כולם, השמים ייפתחו לגמרי, נאפשר לכמה שיותר מובילים נקובים - שניים או שלישיים בהתאם להסכמים - להיכנס לשוק", אומר סיטרמן. "יש בעיות עם כמה מדינות בעניין הזה. אני מבקש מכל מי שאני יושב איתו דבר אחד פשוט: הדדיות. אני לא מכיר מצב שבו מדינה אחת נותנת, השנייה מקבלת, ואין תמורה".

סיטרמן מסביר, כי "אחת הבעיות המרכזיות של התעופה הישראלית במימוש זכויות טיס היא היכולת שלנו לממש את מה שכבר ניתן לנו, בגלל בעיות של אישורי נחיתה (סלוטים). כיום יש מצב אבסורדי שבו אם מישהו רוצה לטוס לבן־גוריון, ישראל נותנת לו סלוט, אבל לישראלים אומרים בחו"ל 'אנחנו נותנים רק זכות טיסה, סלוטים זה מישהו אחר'. זאת בעיה".

צור קשר